כיצד פוגעים המסכים בקרנית העין, במוח המרכזי ובחלקים נוספים בגוף?

כשאנחנו חושבים על הנזקים הנגרמים לנו מהמסכים, אנחנו חושבים לרוב על נזקים פסיכולוגיים או חברתיים. אבל למעשה, שהייה ממושכת ומוגזמת למול המסך פוגעת גם באיברי גופנו בדרכים שמוטב אם נשים אליהן לב.

כשאנחנו חושבים על הנזקים הנגרמים לנו מהמסכים, אנחנו חושבים לרוב על נזקים פסיכולוגיים או חברתיים. אבל למעשה, שהייה ממושכת ומוגזמת למול המסך פוגעת גם באיברי גופנו בדרכים שמוטב אם נשים אליהן לב.

 

הנזקים לעיניים:

העיניים הן החלק היחידי של מערכת העצבים המרכזית שחשוף באופן ישיר לעולם החיצוני. לכן, יש לסביבה הפיזית השפעה רבת עוצמה על פעילות המוח - החל מטשטוש בראייה לאחר שימוש מופרז, עבור בגרימת והחמרת כאבי ראש, וכלה ביובש וגירוי בעיניים.
 

כמו כן, השהייה הממושכת מול מסך דו ממדי - בשונה מהמציאות, שהיא כמובן תלת ממדית - גורם לשינוי לא טבעי בתנועות הנורמליות של שריר העין. הדבר משפיע על תפיסת עומק התמונה, ההתפתחות החזותית וההתמצאות במרחב של ילדינו. אלה, בתורם, משפיעים על ההכרה ועל ויסות מצבי הרוח שלהם וגורמים להם להיות מבולבלים יותר, עצבניים יותר ולחוצים יותר - לרוב מבלי להבין בכלל מה הסיבה לכך.


יתרה על זאת, גם העין עצמה ״סובלת״ מזמן-מסך מופרז. הדבר עלול לגרום למאמץ-יתר של שריר העין, ולעתים אף ל״תסמונת ראיית מחשב״ (באנגלית: Computer Vision Syndrome). התסמונת מתבטאת בעיקר בטשטוש בראייה, ואף עלולה לגרום לכאבי ראש או יובש וגירוי בעיניים. אם אלה האחרונים יימשכו, הם עלולים להביא בתורם לפגיעה קשה באיכות הראייה בפרט והחיים בכלל, כמו גם לנזקים בלתי הפיכים כגון ניקוב הקרנית או הצרת כלי דם ברשתית, שהוא סמן ברור של מחלות לב וכלי דם.

 

הנזקים למוח:

לאחר העיניים, נקודת הגישה הבאה המושפעת מזמן המסך היא המוח עצמו. המוח מיועד להגיב לקלטים וגירויים חזותיים הנקראים תגובות התמצאות (Orienting Responses). בין הקלטים הללו ניתן למנות מאפיינים כגון בהירות, צבע, ניגודית ותנועה. אם נביט בכך מבעד לנקודת המבט האבולוציונית, הרי שבימים בהם היינו עוד ציידים-לקטים, תגובות ההתמצאות הזהירו אותנו מפני נוכחותם של טורפים מחד, ורמזו לנו על נוכחות של טרף אפשרי מאידך. תגובה מהירה לקלט משמעה היה סיכוי הישרדות גבוה יותר - במילים אחרות, היא עזרה לנו לעמוד על טיבו של איום כלשהו ולהחליט האם להילחם או לברוח.

הבעיה מתחילה כאשר מוחנו נאלץ להתמודד עם גירויים כגון אלה על בסיס יומיומי, הגם שהם בכלל מלאכותיים ולא נובעים מהטבע עצמו! מה שקורה בתוך המוח כאשר אנו חשופים לצבעים מלאכותיים המשתנות בקצב תדיר הוא שאותן תגובות התמצאות ״נחטפות״ למעשה למטרות אחרות, חשובות פחות ונחוצות פחות להישרדותנו. הדבר יוצר היסטים מכניים, חשמליים וכימיים - המעלים את רמות הגירוי והעוררות בגופנו לחינם. כאשר המוח מתרגל לכך, הוא למעשה הופך לתפקד במצב של דריכות גבוהה, מעין מצב הישרדותי תמידי.

 

ישנו גם נתיב גישה פיזיולוגי ישיר בין המסכים למוח. משחקי המחשב מעוצבים כדי לנצל צרכים פסיכולוגיים שונים (בשליטה על מצבים, פורקן של כעס תסכול על-ידי אלימות כלפי דמויות ממוחשבות וכו׳), דבר שבתורו משחרר חומרים כימיים במוחנו המיטיבים עם מצב רוחנו. הדבר מוביל להתמכרות לאותם חומרים, כגון דופמין, והמוח רוצה מהם עוד ועוד. בין הסיבות נוספות ל״התמכרות״ של המוח לזמן המסך האינטראקטיבי ניתן למנות גם את הצורך בסיפוק ותגובה מיידיים, שהם היבטים שמלבד משחקי המחשב מסוגלים לספק לו גם המדיות החברתיות השונות, הגלישה באינטרנט ואפילו משלוח הודעות טקסט…

הנזקים לגוף:

בנוסף על הנזקים שגורמים המסכים לעיניים ולמוח של ילדכם, הם מזיקים גם לגופו. אותן תגובות התמצאות, עליהן דובר לעיל ואשר מובילות למצב הילחם-או-ברח, אחראיות גם להסטת דם מאזורים כמו המעיים ואיברי הרבייה אל עבר איברים כמו הגפיים והלב. הדבר גורם לעלייה בקצב הלב ולחץ הדם. לכאורה, מצב זה לא אמור להפתיע אותנו כאשר מדובר במשחק מלחמה גדוש באלימות.

עם זאת, מחקרים מראים כי כל זמן מסך שהוא גורם לשינויים במערכת הלב וכלי הדם, ואלה עלולים לגרום לילדכם נזק ארוך-טווח עם הזמן. גם עצם העובדה שרוב זמן-המסך מתבצע כאשר אנחנו יושבים מולו אינה מועילה: שלושים דקות בלבד מספיקות כדי לגרום שינויים גופניים לא בריאים שונים, כגון נזק לתעלה הקרפלית או ליציבה של עמוד השידרה.

 

כמו כן, מנגנון חשוב הנפגע כתוצאה מהפעילות הגופנית הפחותה והישיבה המרובה הוא חילוף החומרים, עד לרמה של היווצרות של תסמונת חילוף החומרים. מדובר בבעיה חמורה, העלולה להוביל לסוכרת, מחלות לב ואף לאירוע מוחי. לפני שנים ספורות בלבד תסמונת זו הייתה נדירה למדי בקרב ילדים, אך בימינו היא הופכת לדבר יותר ויותר שגרתי. שאלת היווצרותה דווקא בקרב ילדים מסוימים עדיין לא ברורה לאשורה, אך ישנה סברה לפיה היא קשורה לדחק הכרוני ולשינה הלקויה שהגוף חווה. גם בנוגע לרמת הפעילות אין כל כך הבדל, שכן מחקרים מראים על כך שגם מי שזמן-המסך שלהם היה נמוך יותר חוו שינויים פיזיולוגיים לא בריאים.


 

אם כן, מה למדנו? זמן המסך לא רק מכלה את הזמן הפנוי של ילדיכם, ממגנט אותם למסך ומרחיק אותם מחבריהם וגורם אצלם לתסביכים פסיכולוגיים - הוא גם פוגע בגופם באופן ישיר. בתוכנית מאתחלים אנו מבקרים ועוקבים אחר השינויים ההתנהגותיים והפיזיים במהלך הצום האלקטרוני בכדי להבטיח כי כשתצאו לדרך חדשה, השימוש במסכים לא יפגע בילדיכם.

ספרון נזקי המסכים -

קחו צעד ראשון בדרך לסביבה משפחתית בריאה ומאוזנת

רשמו את הפרטים, התעדכנו בחדשות מהמרכז

וקבלו עכשיו למייל את ספרון נזקי המסכים.